מְדוּרַת חַיָּי אֲדֻמָּה גְּדוֹלָה
לֹא וִתַּרְתִּי עַל חֲגִיגָה,
גָּמַעְתִּי מִלִּים וּמַנְגִינוֹת
זָכַרְתִּי יְמֵי הַתֹּם.
אִם עַפְתִּי רַק לְדַקָּה
לִגְמֹעַ מְחִיר תְּהִלָּה,
לֹא מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ רָע
גַּם לֹא פִּתְרוֹן לַחִידָה.
עָמַדְתִּי עַל קְצֵה הַגָּדָה
עֵינָי תָּרוּ אַחַר מְנוּסָתָהּ,
שֶׁל רוּחַ הַפּוֹרַעַת סְתָוִים
יוֹתֶּרֶת הִרְהוּרִים דַּקִּים.
הוֹסַפְתִּי לְשׁוֹרֵר שִׁירִים
נְעִימוֹת בְּרוּחַ חֲלִילִים.
חָשַׁבְתִּי כִּי הִצְמַחְתִּי כְּנָפַיִם
מְעוֹף לַהַק שְׁחָפִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |