|
בערב זחל הרעד
כמו תולעים רוטטות
בתוך ים הרגשות
המתנחשלות
ואני נשארתי בודד
עם יד בכיס
והכיס ריק
והיד מחפשת
קמצוץ של פיסת
נייר או קרטון
שנשכחה
לשחק בה בין האצבעות
והירח היה מיותם
זוהר בזוהר עז
חולף בין העננים
וילדה בלי בית
עם שמלת סמרטוטים
אדומים
הלכה ברחובות הריקים
ואמרה - אנחנו דומים. |
|
|
אבל...אבל..אבל
דיכאו לי את
היצר
לא תימנייה
בכלל, מתרצת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.