צל נופל

נוֹשֵאת כְּרֵסָהּ
כְּעֹל אָשָׁם וָנֹחָם,
לְשׁוֹנָהּ - מִקְלַעַת
אֶבֶן מְשֻׁנֶּנֶת,
צֵל נוֹפֵל
עַל תֹּאַר קְלַסְתֵרָהּ,
מַקְדִּיר שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ,
צֵל סַגְרִיר, מַסְגִּיר
מִתְוֶה אִי נַחַת.

אור בהיר ורך

וּבֵין עַרְבַּיִם
אוֹר בָּהִיר וָרַךְ
נוֹגֵהַ בְּמִצְחָהּ,
מֵנִיס צְלָלִים מִבֵּין
שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ.

רוּחַ קַל-קַלִּיל
מַגִּיעַ מִן הַיָּם,
מַבְרִיז אֶל הַגָּלִיל.
נוֹשֵׁם הַחֹרֶשׁ
לִ רְ וָ חָ ה,
אַלּוֹן פּוֹקֵחַ עַיִן,
לֹבֶן שְׁקֵדִיָּה. 


יוני-אוגוסט 2007

לשרון א.ד.