אֵיךְ אַתָּה נֶחְבָּא אֶל הַמִּלִּים
הַחֲנוּטוֹת בַּקֶּרַח הַדַּקִּיק, וְאֵיךְ אַתָּה
בּוֹרֵחַ, מִסְתַּתֵּר, גּוֹלֶה בֵּין מַרְבָדֵי עָלִים
בְּכָל גוֹנֵי הָאֵדֶר וְהַשֶּׁקֶר.
הֶבֶל מְכַסֶּה אֶת חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, אַתָּה תִּרְאֶה אֶת נְכָדֶיךָ
מְרַקְּדִים סָבִיב לָאֲשׁוּחִים מְנַצְנְצִים -
בִּשְׁמֵי בֵּית לֶחֶם עוֹד כּוֹכָב זוֹרֵחַ.
הַשָּׁנָה יִמַּס הַשֶּׁלֶג טֶרֶם עֵת. הַמֶּלֶךְ מֵת
וְאֵין מָשִׁיחַ שֶׁיַּחְמֹּל עַל הֶעָלִים
הַמַּרְקִיבִים וְנִּגְרָפִים אֶל הַבִּיבִים
לְאֹרֶךְ הַשְּדֵרוֹת הָאֲפֹרוֹת.
וְשׁוּב אַתָּה גּוֹלֶה אֶל הַמִּלִּים -
תִּלֵּי תִּלִּים נֶעֱרָמוֹת וּנְפוֹצוֹת
בָּרוּחַ הַכּוֹזֵב, וְשׁוּב אַתָּה בּוֹרֵחַ.
דצמבר 2007
לשרון א. |