[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערן כהן אבידן
/
אנשים הולכים בשקט

"ברוך הבא", היא אומרת.
"ברוכה הנמצאת." אני עונה לה ברכה שלמדתי מאלבר כהן. את
המשפטים שלי אני מסיים בנקודות.
"תה?" היא שואלת. את המשפטים שלה היא מסיימת בסימני שאלה.
"לא."
מעל הקומקום שלה רקום הכיתוב "טוב לו לאדם לחיות שלושה ימים
ללא מזון מאשר יום אחד ללא תה". כאשר אני מביט בה, המשפט
מסתיים ב"טוב לו לאדם לחיות".
"מה?" היא שואלת.
"מה." אני עונה.
"אתה נורא שותק היום" היא מחייכת את המילים ומתיישבת מולי,
במרחק שאפשר להריח וניל.
"את נורא יפה היום" אני מחייך לעצמי אבל המילים לא עוברות את
סף השיניים, למרות שיש לי חריץ נורא גדול בין השיניים שבגללו
אני אף פעם לא נורא יפה היום.
"אתה נורא יפה היום" היא משקרת ואני כל כך מבולבל שאני חייב
לנשק אותה.
ככה אני אומר לה שמותר לה לנשק אותי. בנשיקה. למרות שאנחנו
בכלל לא ביחד.
היא הסבירה לי פעם שהיא פשוט נורא אוהבת לנשק אבל היא לא רוצה
להבהיל אותי.
ודווקא מכל הדברים בעולם היא מבהילה אותי רק לפעמים.
"מה?" היא שואלת שוב. שוב שכחתי לדבר.
"כלום." אני צוחק צחוק מקולקל. היא צוחקת צחוק מתקן ושואלת
לשלומי.
אני משקר לה ושואל לשלומה והיא משקרת לי.
אחר כך היא מנשקת אותי שוב, בכתף, ומניחה את ראשה על הירך שלי.
אני מתאפק לא להעביר את היד שלי בשיער שלה. היא לוקחת את ידי
בידה ומעבירה אותה בשיערה ומחליקה אותה דרך ורידי צווארה עד
לשדה השמאלי. שם היא נשארת.
כל השקט פועם יחד עם פעימות ליבה.
היא מגרגרת בתוך כוס התה והופכת לחתולה, ושוקעת בתוכי. אני
הופך לים ומלטף אותה כמו שאדוות וגלים מלטפים ספינות שטבעו
בתוכם.
כשקמנו היה חושך, והיא מודה לי שהפכתי את היום ללילה בשבילה.
ועכשיו כשלילה, היא כבר לא צריכה אותי שאגן עליה מאור השמש
ומאנשים ערים.
אני יוצא לרחוב, ודווקא הרבה אנשים ערים בתוך השקט הזה. לרגע,
אני מתפתה להכנס פנימה ולספר לה עליהם, לומר לה שאני בכלל לא
מגן עליה מכלום ושהיא לא צריכה להזמין אותי עוד לעולם.
אבל הלילה כבר עוד מעט נגמר, והרגליים שלי כבר הלכו רחוק מאוד,
ואני כבר על סף ביתי.
אני נכנס ומשאיר את הדלת קצת פתוחה.
"מה?" אני שואל את עצמי.
"מה." אני עונה.
"אתה נורא שקט היום."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"במה חדשה לא
תשתלט על העולם
לפני שנת
2012"

הפסימיסט


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/6/17 9:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערן כהן אבידן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה