מֵרְחוֹבֵךְ, סִמְטָה נִפְתֶלֶת כְּנָחָשׁ עָרֹם,
סוֹפָהּ נוֹגֵעַ בַּנָּהָר. הֲלֹא כָּל קֶרֶת הֲגוּנָה,
נָהָר חוֹצֶה בָּהּ, גֶּשֶׁר וְגָדָה.
שָׁם אֲנִי, רוֹאֶה אֶת הָאוֹרוֹת הָאֲחֵרִים
קוֹרְצִים אֵלַי מֵעֵבֶר לַנָּהָר -
הֵן זוֹ אוֹתָהּ הָעִיר, וְגַם אַחֶרֶת.
נוֹקֵף חוֹלֵף הַזְּמַן, הַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת,
כְּמוֹ אוֹתָם הָרְחוֹבוֹת וְהַנָּהָר
אֲשֶׁר תָּמִיד הִנָּם וְגַם אֵינָם כְּשֶׁהָיוּ.
שָׁם אֲנִי, רוּחִי נִפְתֶלֶת. בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם
אָשׁוּבָה לִרְחוֹבֵךְ. מֵעֵבֶר לַנָּהָר
קוֹרְצִים אוֹרוֹת - בָּם לֹא אָבוֹא.
יוני 2007 |