[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קטיה כהן
/
אבודה

אני מרגישה אבודה. למה זה כל-כך מורכב? אני טיפוס מונוגמי. אני
יודעת שאני כזאת. אני רוצה מישהו אחד. אז למה תמיד יש עוד אחד?
אני רוצה רק אותו, אני יודעת את זה. אבל למה אני עדיין נמשכת
אל ההוא? תמיד יש חדש, ואני רוצה אותו, אבל ההוא, כמו צלקת,
תמיד יישאר חרוט עליי ויהיה שם, יגרד מדי פעם, יזכיר לי שהוא
תמיד כאן. אני מביטה בו, נזכרת איך הוא חייך אליי פעם, אני
יודעת שהוא לא טוב לי, שהוא היסטוריה, תוצר של טעות, טעות
רציונלית, טעות המקיימת את התמיד. אני כבר לא יודעת אם זו
טעות. אולי פשוט יותר קל לי לזכור מישהו מוכר, להיאחז בעבר,
בטוב שהיה פעם. אבל למה אני עדיין רוצה אותו? אני אוהבת את
החדש, תמיד אני אוהבת אותם, אבל אני מפסיקה לאהוב אחרי שהם
כבים. ואז אני מוצאת מישהו אחר, שגם אותו אני אוהבת, ואת החדש-
ישן, אני שוכחת, אבל ההוא, כשאני רואה אותו, הוא החדש שלי, הוא
הישן שלי, אבל הוא לעולם לא יהיה העכשיו שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא, מה פתאום?
נראה לך שאני
סלוגן?
אני בכלל קטע
שירה ארספואטית





סלוגן מתחכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/6/17 9:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קטיה כהן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה