[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שבר כלי
/
צִיקָסִים

בשעה שש בבוקר מגיע רוני עם הטרנזיט הכחול מול שערי הברזל של
הבניין הגדול. אִיד השומר כבר מכיר אותו ופותח את השער. הוא
מחנה ליד דלתות הזכוכית הכבדות ויורד מן הרכב. "אני תכף חוזר
סבתא" הוא אומר לאישה הזקנה שיושבת מאחור ולועסת פיסת לחם לבן.
היא בוהה בו בשקט והוא סוגר את הדלת של הרכב, עולה במדרגות
ונכנס דרך דלתות הזכוכית. מצד ימין מאחורי הדלפק, מנופפת לו
חמדה מעין ברכת שלום. במרכז הלובי  ניצבות שתי עגלות נכים עם
נשים קשישות שבוהות קדימה ועל ברכיהן שקיות פלסטיק. לידן ניצב
בחלוק אפור, גבר גבוה ורחב כתפיים שמברך אותו בשקט. " אהלן
יעקב, מה העניינים, שמת להן?" הוא שואל. "סמוך עלי, מספר עשר,
יספיק לכל היום" עונה האיש. "בוא שים יד תעזור לי" הוא ניגש
לאחת העגלות נותן לאחת מהן יד ומקים אותה בזהירות. יעקב מקים
בזהירות את האשה השניה וכולם פוסעים באיטיות אל מחוץ לדלתות
הזכוכית שנפתחות מעצמן. הם יורדים ורוני פותח את דלת הטרנזיט
ועוזר לשושנה לעלות ולשבת במרכז הספסל ליד סבתא.  הוא  מהדק את
חגורת הבטיחות סביבה. מוודא שהיא קשורה היטב ונותן לה את שקית
הפלסטיק שהייתה בכסא הנכים. יעקב ממתין לו עם מרים והוא לוקח
אותה בידה ותומך בה כשהיא נכנסת ומתיישבת בקצה הספסל. הוא קושר
את חגורת הבטיחות סביבה ומוודא שגם היא קשורה היטב. אומר ליעקב
תודה ונוטל ממנו את שקית הפלסטיק של מרים. ומניח אותה על
ברכיה.  הוא מתישב במושב הנהג ומתניע את הרכב. "נוסעים" הוא
זורק לחלל הרכב לכיוון הנשים שלא מגיבות ומתחיל לנסוע.

ברבע לשבע בבוקר, עוצר הטרנזיט בפינת רח' דורון  מנחם בייגין
של עיר הגנים. רוני פותח את דלת הרכב ועוזר לסבתא לרדת. הוא
מושך כסא פלסיק כתר ישן מאחור ומניח אותו מתחת לשיח ציקס גדול
ומושיב עליו את סבתא עם שקית הפלסטיק שלה. מספיק גדול כדי לספק
צל לסבתא ולאפשר לעוברים במדרכות לראות אותה. רוני מניח ליד
רגל הכסא קופסת נעליים עם שטר של עשרים שקלים ומספר מטבעות,
מנשק את סבתא על לחיה וחוזר לרכב. הוא נוסע עם שושנה ומרים
לפינות נוספות באזור הבורסה וחוזר על אותן הפעולות. לכל אחת יש
כסא כתר לבן וציקס שבצילו הן יושבות בחלוקיהן הכהים ללא תזוזה
וליד כל אחת קופסת נעליים עם שטר של עשרים שקלים ומספר מטבעות.
רוני נוסע משם לעבודתו בבית ספר יסודי בשכונה שבצפון העיר
הגדולה. שם הוא עובד כאב בית עד שש בערב.
בשעה שבע בערב, כשהתנועה ברחובות דלילה יותר, הוא חוזר לאיזור
הבורסה ואוסף בעדינות את העדר הקטן שלו. הוא מושיב את סבתא
באותו מקום שממנו ירדה וכך גם את שושנה ומרים. הן לא מדברות
איתו וגם לא ביניהן. הן כלל לא מדברות. הוא מניח את קופסאות
הנעליים המלאות ליד כסאות הפלסטיק מאחור. ונוסע חזרה לעיירה.
ליד הבניין הגדול הוא נעצר. יעקב כבר מחכה לו שם עם שתי העגלות
ועוזר לו להוריד את מרים ושושנה ולהושיב אותן בעגלות. סבתא
נשארת במכונית והוא חוזר איתה לביתו.

כך מדי יום. תהילה אשתו של רוני אפילו לא יודעת. למרות שהיא
אחותו של אריה מנהל הבית שרוני דואג לפצות אותו מדי חודש בגין
שיתוף הפעולה המצוין שהוא מקבל ממנו. מפעם לפעם אריה כשהם
נפגשים, אריה מניח את ידו על כתפו של רוני ואומר לו שהוא חייב
לו תודה על שמשחרר את החולות שלו מישיבה על המיטות ובהיה חסרת
משמעות במשך כל היום. "ככה הן מצליחות לצאת החוצה, לטייל
באזורי היוקרה של העיר הגדולה ולטעום ממנעמי העולם" הוא מפטיר
בחיוך ומלטף את זקנו הקצר וכשרוני משתחרר מהחיבוק, הוא מחזיר
לו בצ'פחה חביבה על כתפו ואומר: "Ce la vie, העיקר שכולם
מבסוטים".

25/05/2017







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני תולה כביסה
לפי צבעים, כולל
את החזיות
והתחתונים!


הפודלית מתוודה


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/17 20:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שבר כלי

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה