העצב הוא כמו מחרוזת פנינים סביב צווארך
הילדה אכלה את הגלידה שלי, לא נורא
היא ליקקה בלשון הקטנה שלה
את מנשקת אותי בלשון של זהב
כל כולך קטיפה כל גופך המבושם
ריח מיצי תשוקתך נידף באוויר הפתוח,
מתערסל עם האוויר החמים,
ריח ים וזיעה
ואני רוצה אותך כל-כך, להיות בתוכך,
לספק אותך
ללטף את האוזן הקטנה שלך,
ולנשק לך באף
למצוץ את השפתיים הבשרניות שלך,
ולהרגיש אותן יונקות את הזין שלי
כשאני נמצץ דרך לשונך, דרך שפתייך,
לעצם הווייתך, לתוכך, מתרוקן,
באנחה רפה של סיפוק שבע,
כמו אריה שהלביאה שלו שחררה ממנו תשוקה ואהבה,
ועתה הוא מוטל על חול המיטה, עייף,
חסר נשימה
מסופק עד ענבי הנשמה. |