הגשם בא מתוך חלום
לקרוץ אותי משנתי
כך הופעתי בעולם
מזיווג של אש ודם
על בימת מזבח רטובה
נולדתי בעל כורחי
דרך אי האמונה
ספוג עוד חשכה
במשגל עם בדידותה
יצרה לה פעימה.
נצר לכאוס שקדם למחשבה
עוד דיברתי את שפתם
של כל שנוכח וקיים.
בסך כל ההיסטוריה
הקמתי את ביתי
שכן משפחתי איננה עץ
אם כי הרוח.
אין מקורה לא מכאן ולא משם
היא הנמצאת בנשימת כל הדברים
היא הבלתי ניתנת להגדרה לא מאחור ולא מלפנים
היא השולטת בתנועת הציפורים

והן לוחשות לי:
זרע אדם נודד במדבר
מקורו מן המים
ולו עין-ים.