|
יפה המפקחת לענייני ״האחר הוא אני״
התהלכה בחצר
היו לה צעדים גדולים וכבדים
קול חלוד
ומי שהעז להתקרב אליה
הריח מהפה שלה גריז
אחד הילדים הקריא לכבוד הביקור שלה שיר שכתב משורר עכשווי:
אני לא אוהבת הופעות
ואני בכלל גבר
אני נרתע מאפונה
למרות שאני גזר
אני חושב על השואה
בעיקר על האפר.
יפה מאוד הפטירה יפה
והמשיכה לכיוון האולם
שם היא פגשה את מוחמד שניקה במרץ
״גיברת יפה״- הוא אמר לה
וואלה תראי ביד שלי כל האצבעות שוות?
יפה הדליקה שתי סיגריות ביחד
נתנה לו אחת ואז שאלה:
באמת מוחמד אתה עד כדי כך נאיבי וזה?
בוא נראה אותך גבר בוא תגע לי בחזה
מוחמד לא היסס הוא ידע שזה תכסיס
והוריד לה מיד את כל הראש בביס.
הראש התגלגל החוצה מהאולם אל החצר
שם שיחקו באותו הזמן רועי בא׳ והנתינים שלו:
יהונדב יהוראי נהוראי וגיא
איזה כדור יפה נראה לי זה פיפה 5
אמר השליט
ובעט אותו מעבר לגדר. |
|
|
הדברים שאני
זוכר בך לא
השתנו מאז
שהייתי ילד.
אבל הירח, הירח
בשלו תמיד.
אני? אני אף פעם
לא מסביר
סלוגנים שלי.
או שאהבת או
שתעביר.
- משורר הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.