יודע ימאי פיקח
משנים של רוחות ושל גלים
שאי אפשר פה לנצח
ולהפסיק את הטלטולים
כי יש לים הזה מין דרך
אפשר לקרוא לה נשימה
לפעמים שקטה ונעתרת
לפעמים צועקת את עצמה
וכשהרוחות נושבות בזעם
והמפרש כמעט נקרע
יודע הימאי שאין כאן טעם
להתנגד לה, לגזירה
ובלי בושה, ימשוך בחבל
ובענווה, ישפיל מפרש
ויחכה עד שוך הסבל
עד שיפציע יום חדש
ורק אנחנו לא למדנו
ורק אנחנו מתנגשים
וכשהכאב ישטוף אותנו
היטב נמתח את המפרשים
וננסה בכל הכוח
להתנגד לסערה
מוכרח תמיד להיות שמח
נתקוף את העצב, פגע רע
מביט ימאי לו במשקפת
ומסתכל גם אלוהים
מחייכים הם זה לזה בשקט
מתי ינוחו ההולכים? |
