חוזר, שוב חוזר ועדיין,
חוזר,
גם הפעם לא אוותר,
כי בלי, זה עדיין חסר.
צעקנו, זעקנו, כעסנו,
בכינו, חפשנו, גיששנו,
צחקנו, חבקנו,
תמיד בסוף חבקנו.

נאחזנו, תמיד נאחזנו,
כי היה זה שלם,
כי בלי, היה זה חסר.
לא ידענו נפשנו מכאב,
לא מצאנו מזור לנפשנו,
חפשנו, חפשנו,
בלי, לא יכולנו,
כי בלי, היה זה חסר.

כמו תמיד,
בסוף נאחזנו, תמיד נאחזנו,
זה בזה, זו בזו,
תמיד נאחזנו,
זה בזו, זו בזה,
תמיד בסוף התחבקנו, נשזרנו.

לא יכולנו,
לא הצלחנו לבד,
זה חסר,
כי בלי, תמיד היה זה חסר.

הקולות, המראות,
המגע, הריחות,
נצמדנו, נאחזנו, פחדנו לגווע.

פחדנו לגווע,
ברעב, בצמא, לשריד של מגע,
לחיבוק, לליטוף,
למעט אהבה לא מדודה,
מקבלת ומבינה,
אמתית וכנה,
רכה וזכה, בלי גבולות,
ככה סתם, בלי סיבה,
ככה סתם,
אהבה,
כי בלי, היה זה חסר,
כי בלי, זה חסר...