על אחד החופים בהוואי
שני דקלים תמירים מצלים
על העוברים ושבים
שאל הים פניהם
או מהים עולים...
חברים עושים "על האש"
יש כאלה, שמצטרפים
לאיזה חומוס מהיר
עם שתייה קרה
מצננים את עצמם
והפיתה בתנור
מתהפכת
דקה אחת,
לא יותר
כשהיא עטופה במגבת...
וה"בוס" הוא באמת חבר
שונה מכל מעסיק אחר
מחייך ודואג
נשים צעירות
בין השולחנות
מרחפות
מארחות מושלמות
בזכות ה"בוס" יאמר...
ונפל החוף בין הררי בטון
וגם הוואי הפכה מתועשת.
נכתב בשנת 1984/5
בתודה מכל הלב, ל"בוס". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.