|
עת קולות הזמיר זרמו באוויר הרומז רמיזה מוזרה
ישבו הדוגרות על שפת הגדר התגרדו שם בהדרגה
הרוצח חייל עלה בדרגה
רוצח בחצרות הצורחים כי נחרץ דינם מול צריח צחור למות
כל השערות סמרו לשומר כשנמסר שהסרן נרמס
החיים במצב אבוד
דומיה הדומה למאדאם המודה כי בין העמדות הדם לא נמדד
נזרעה זעירה בזרוע מרה שעזרה להרוג ללא חת
לא יחמול הלוחם וימחל בחלום, אף מלח יזרה, את החמולה ירצח
ובחרב יחריב חברים ואויבים ואף איש אחד לא יברח
עוד מלה אחרונה שמילל הנימול מלאה האוויר האילם
ובין חפירות ריחף לו עוד קול ופרח לו וייעלם
והבריק בעיניו הקורבן הקרוב וקברים רקובים שביקרו בשנתו
עת הערב בער, הרעב עבר בערבות לידתו ומותו. |
|
|
אז סלוגנים זה
לא אימייל?
וי אפשר לעשות
מזה שיר ואני
מפורסם כמעט כמו
השיר ההוא על
הגלידה.
איך זה הולך.
סלוגן זה לא
אימייל,
הדף האחורי זה
לא מדור
דרושים.
פינקי זה לא...
הומו.
סלוגן זה לא
אימייל...
טוב נו אולי
עדיף המקור.
המלגזן הזועם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.