גלעד נתן / ערב יום העצמאות |
אטי אחרון ומהוסס,
כמו פצצת תאורה של מרגמה 60
אדום ותלוש בסוף המטח.
כל שנה פטישי הפלסטיק יהיו
גדולים יותר, יותר מאשר בשנה שעברה
יותר מהילדים שאותם אוחזים
בלי להבין על מה ולמה
הם אותם כל כך רוצים.
כל שנה המוזיקה תהיה מפגרת יותר,
צירופי מילים חסרי משמעות ועדיין מטופשים
לצלילם יתנענעו ילדים מוכי סוכר
והורים עייפים.
כל שנה תעמיק מועקת
תום יום הזיכרון,
וכל האורות הרעש וההבל
יתקשו לכסות על ההכרה
שמשהו פה פשוט לא בסדר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|