הוא התנשם בכבדות כי לא היה לו אוויר
על הקירות היו כוכבים, ובזרוע אדמה
היא הייתה יפה כשהיא רצתה,
אבל לא תמיד היא רצתה
לפעמים היא הייתה מכוערת נורא
הוא שאף אוויר פסגות מנקבוביות הקירות
עכשיו הזמן לנקות את הריאות
הוא ישב מול חלון פתוח בלילה אביבי,
פתח פחית בירה, שתה,
פתח קופסת סיגריות, עישן
הלילה לא נותן סיכוי לבוקר שיבוא להיות ראוי לשמו,
כי הבוקר יצית כוכבים ויבלע אותם,
והאור החזק יסנוור בעיניים
אז מה יהיה? נחים
הוא נח בתוך הלילה כמו בתוך חמוקיי אישה
היא לא אישה טובה, והיא לא מנחמת,
וייתכן שהיא בוגדנית,
אבל הלילה בינתיים לשעות אחדות,
היא נותנת לו ליהנות מהספק,
ולגרום לו להרגיש "אני פה, בשבילך"
אבל מה זה ה-פה הזה,
סתם נקודה בזמן ובמרחב,
לא נותן כלום ללילה שיבוא,
עוד לילות רבים,
בהם יהיו סיפורים אחרים,
אנשים אחרים,
לילות אחרים

הכיס מנמנם בכיסו, ותופח,
והוא מוציא משם סוכריות אחדות עבשות
מתנת המקום לאיש במקום
"אז אתה מדבר איתי?" היא שואלת,
והוא בכלל לא מתייחס
הוא לא שמע דבר,
רק את הרוח שדיברה בשמה.