בחושך הקר שלפני השחר,
בדממה,
במרחק של מילה,
השתיקה רועמת,
במרחק נגיעה,
התהום פעורה,
לא צליל, לא ליטוף,
נותרה רק מילה חנוקה,
נשארה עוד תנועה קפואה,
כעסים של אתמול,
של שעת ערב,
מה שהיה וכבר תם,
נשאר באוויר חסר תנועה וקר.
קרן אור של בוקר חודרת,
מחזירה לחיים, מחממת,
מזמנת שיחה, מילות אהבה.
הקשיש שולח ידו אל יד זוגתו,
האם מלטפת ראש בנה,
לוחשת לו "קום אהובי, הבוקר הגיע",
זוג צעיר מתחבק במיטה,
מרפא פצעים מאמש.
זה היה, זה נגמר,
הכעס עבר, תם ונשלם,
עכשיו זה הזמן,
היום זה כל העולם,
בליטוף אחד התהום נמחקה,
נאמרה מילה מרפאה
ומציאות חדשה נבראה,
בריאה שתחילתה בצליל של שמחה,
בצליל שכולו אהבה.
ראה, הדרך פתוחה,
הכל מחכה רק לך,
צא וגלה, נסה ותראה,
אמור עוד מילה ותברא,
הקשב למילה ותבין,
האמן בכוחו של ליטוף,
האמן בכוחה של מילה,
האמן בכוח שלך,
האמן ועשה מתוך אהבה,
הכל אפשרי,
האמן... |