כי זה בוקר נפלא מלא הבטחות קטנות,
ואני עוד מתרוצץ בין קירות
הבוקר הזה גורם לתחושות נפלאות בבפ'נוכו של הגוף,
בו הלב נרדם ולא מבין אם מאוחר או מוקדם
גם כשאני ענן, אני יכול לירות ברקים,
או לחולל רעמים,
או פשוט להוריד גשם לאנשים הצמאים
וכולנו אחד, אבל כולנו שונים,
מילים שאחד אומר, אחר לא יגיד
הציפור ראתה גם אותי,
היו לה עיניים אדומות, אולי מבכי,
והיא הייתה גדולה וחיפשה משהו,
אולי מקום ראוי לקן, אולי את הגוזלים
כשאתה צולל, גם אני צולל,
אני לא מצפה שתיקח אותי אתך,
אל תתנו לקחת אתכם איתי
לפעמים נדמה לאף-אחד אין מקום,
לפעמים נדמה שהמקום לא כאן.
כי אתה צריך לגשת לדף כמו נמר רעב?
לא, זה מתוך שעמום,
הרי הכול נכתב וייכתב שוב עוד מאות פעמים
כי אתה צריך מוח טעון בעוצמה?
גם מים הם חזקים, לא רק ברקים וחשמל
כי אתה צריך להיות מוצף?
הילד הקטן שלי נהנה מאוד בבריכת הפעוטות,
אתם יכולים להצטרף, אני חושב שתיהנו מאוד
הוא קם, ולא התכוונתי אליו,
אבל אף-אחד לא יודע
הוא קם, ומפורק,
ומהמיטה ישר יוצא מהדלת
אבל אני התכוונתי אליי,
שאני צריך לשתות עוד כוס קפה. |