כואבות לי הציפורניים ברגל שמאל שלי.
יש שירים נעימים של שנות התשעים, טראש מוחלט.
המוח שלי מוזר, מרגיש נפוח, אבל המחשבות לא עולות לקומה
אחרונה,
כלומר הן רדודות.
מה שיחזיר אותי לעצמי זו כתיבה חופשית בבלוק כתיבה,
אבל כל דבר בי מתנגד מדי, כי אני מרגיש שזה יהיה כואב.
הציפורניים כואבות.
כאילו אני מרגיש אותן צומחות מתוך הבשר.
אני צריך תנומה כדי לחזור לעצמי,
אבל אני לא עייף ממש, ואין לי חשק לישון.
אני פשוט אשתעמם לי,
ויעסיק את עצמי בשטויות.
אולי אשמע דיסק או שניים שלא שמעתי הרבה זמן.
אין לי חשק לראות טלוויזיה.
קליפים ביוטיוב, אולי, קצת.
נדמה שכולם משתגעים קצת בתקופה הזאת,
למרות שזה לא קיצוני,
גם אני קצת.
אולי זה חלק מתהליך ההתחדשות של האביב ופסח,
אנשים מרגישים שונים, ומנסים לברר מי הם עכשיו.
גם אני מרגיש שונה.