[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיגי הופ
/
התחדשות אולי

כואבות לי הציפורניים ברגל שמאל שלי.
יש שירים נעימים של שנות התשעים, טראש מוחלט.
המוח שלי מוזר, מרגיש נפוח, אבל המחשבות לא עולות לקומה
אחרונה,
כלומר הן רדודות.
מה שיחזיר אותי לעצמי זו כתיבה חופשית בבלוק כתיבה,
אבל כל דבר בי מתנגד מדי, כי אני מרגיש שזה יהיה כואב.
הציפורניים כואבות.
כאילו אני מרגיש אותן צומחות מתוך הבשר.
אני צריך תנומה כדי לחזור לעצמי,
אבל אני לא עייף ממש, ואין לי חשק לישון.
אני פשוט אשתעמם לי,
ויעסיק את עצמי בשטויות.
אולי אשמע דיסק או שניים שלא שמעתי הרבה זמן.
אין לי חשק לראות טלוויזיה.
קליפים ביוטיוב, אולי, קצת.
נדמה שכולם משתגעים קצת בתקופה הזאת,
למרות שזה לא קיצוני,
גם אני קצת.
אולי זה חלק מתהליך ההתחדשות של האביב ופסח,
אנשים מרגישים שונים, ומנסים לברר מי הם עכשיו.
גם אני מרגיש שונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב משמע
אני קיים.

ואם אני לא חושב
אלא סתם מנחש
אז אני לא
קיים?







פילוסוף בדרך


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/17 15:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיגי הופ

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה