ת'כלס,
בשיא של הילדות
נדבר על המציאות
על הכיף, על החשוב
על כל הבא בקלילות.
גם,
בשיא של הבדידות
נלמד מהטעות
המובילה בהדרגתיות
אל החדר החשוך.
ואז,
נתגבר על הטיפשות
שחלפה בפתאומיות
והפכה לחדשנות
בזמן ההשתנות.
ואולי בכלל,
נופלת העצבות
ומשכרת את המציאות
שמשתפרת כתהליך
משלב ההתפתחות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.