קשה לי לכתוב לך,
בעיקר כי את כל-כך יפה
אבל אני מאוהב בך עד כלות,
והלב שלי מדמם בכמיהה אלייך
רציתי להגיד לך כל-כך הרבה פעמים,
כמה אני מעריץ אפילו את האדמה שאת דורכת עליה
והייתי שמח להיות העבד הפרטי שלך,
בגוף ובנפש ובלב,
כי אין מלבדך ולעולם לא תהיה

תראי, הדמעות מרטיבות לי את הדף,
והדיו נמרח
כי כשאת לא איתי - אין משמעות לקיומי,
ואני מחוק ובטל בשישים
יש לי כל-כך הרבה אהבה לתת לך,
אני אהיה בשבילך ואעשה בשבילך כל מה שתרצי
כי אני כל-כך אוהב אותך... שאפשר למות ממש,
כמה את יפה ונבונה ואצילית,
וכל-כך מושלמת לתחת השעיר שלי

אז אל תלכי ממני, אהובה
אל תפני פנייך לאהבה כנה
הלו בך בחרתי מ-כל הנשים,
הענוגות, הסקסיות, עם התחת השובב
אבל אני לא רואה את הציצי החמודים שלהן,
רק את הציצי שלך אני רואה
כי את זו שמקפיצה את הגולום שלי,
וגורמת לי לשיר כמו כנרית

היו ימים בהם שאלתי את עצמי -
איפה היא אותה יפהפייה מרשימה עם תחת סולד?
והנה מצאתי אותך, כל-כך מושלמת, לי,
עד שאינני יכול להפנות עורף לאהבה,
ולא להיכנע לגורלי להיות עבד לרגלייך,
השעירות עם הצמות...
אבל עד שתראי אותי,
ותביני שאני שלך, ונועדנו,
אבכה בלילות לקופידון שיירה חץ אהבה גם בלבבך,
למען תהיי שלי כמו שאני שלך,
ותמצצי לי כל הלילה כולו

זו אהבה כמו שקוראים בספרים,
כמו שמספרים באגדות,
אהבה כזו בה הייאוש מתסכל,
והשמחה משמחת
כמה אני חפץ לנגב את דמעותייך,
ללטף מאחורי אוזנייך,
ולהכות על ישבנך החצוף,
ואז לטחון אותך כל הלילה...
עד שהקוס שלך יזול ויטביע את השטיח,
במיצי תשוקתך המתוקים
אבל בינתיים אני מוצץ לאחותך -
אני יודע, זה תחליף עלוב,
אבל עליי להתנחם במשהו.