תפסו אותו על הכביש המהיר עם חיוך על הפנים במרצדס כסופה.
הוא לא ידע את החוק, הוא לא הכיר אף אחד - אז שלחו אותו לכלא
לתקופה.
שם הוא פגש איש גדול עם שן זהב ולב של אבן, ששבר לו את הלב ואת
היד.
אבל הוא הצליח לצאת, היה נחוש, היה לו אומץ; הוא מצא את הדרך
חזרה.
שם ראה את אשתו עם השכן ממול, אז הוא קבר את שניהם וחזר אל
הכלא;
שם הכעס כרסם והוא הפך לאיש גדול עם שן זהב ולב של אבן.
ואז הכיר את מיגל, סוהר הקומה, זו הייתה אהבה מהאגרוף הראשון.
הם אספו את כולם והודיעו בכריזה - יש בכלא חתונה.
חתונה לבנה עם כתמים אדומים. כולם הגיעו, חלקם מרצון.
תאים נפתחו ואזיקים נפרמו, כי הלילה בכלא לא הולכים לישון.
ועכשיו הם גרים בכפר קטן בהרים, מיגל צד והוא צולה.
אך בלילות הקרים כשכולם ישנים הוא חולם עוד על בית הכלא. |