כן, כל יום זה כמו מסיבה
אמנם לא אכלנו פיצות בפסח,
אבל יש לנו את כל השנה, חוץ מפסח, לאכול פיצות
וגם פיתות עם פרגיות, או קבב, או שניצל טוב
והרבה-הרבה חריף

כן, זה מה שאני כותב כשאני רעב
(הזדהות עם כל הרעבים ללחם)
אתה יכול לאכול אפילו ספגטי,
בשאר ימות השנה, אבל לא בפסח
אתה יכול לאכול לחמנייה, או בורקס,
תאכל הרבה-הרבה אוכל טעים

והימים מתחממים, ואני כותב בלי חולצה,
מכנסיים קצרות, וזהו, חוץ משעון על פרק היד,
והקעקוע שלי שתמיד איתי
עוד מאז 2007
אז הייתה מישהי שהתעניינה בקעקוע שלי,
ואימא שלי הייתה בחיים
עכשיו כבר לא

"אתה מבין? אנחנו פסיכיים,
אבל יש לנו לב טוב
לפעמים נדמה לנו שאנחנו בכלל אוטיסטים,
אבל "המומחים" לא הבינו את זה
אז מה הם עשו? הכול חוץ מלאבחן
אולי הוא מפגר, אולי הוא נחבל בראש,
אולי... אה! סמים? תוך שנייה נפתור את זה"
והם לא הבינו למה הם לא מצליחים
אז הם הקשו עליי עוד יותר,
כדי שאהרוג את עצמי,
ולא אהיה הוכחה חיה לכישלונם
אבל הבן-זונה לא רצה למות!
"למה הוא לא רוצה למות?
הוא לא רוצה למות! מה לא בסדר אתו!
כל אחד היה הורג את עצמו במצב כזה!
הוא יותר פסיכי מפסיכי!"
אז הם חקרו -
"מה מחזיק אותך בחיים?"
סיפרתי להם, והם נטרלו את זה,
כדי שכלום לא יחזיק אותי
אבל זה לא עבד!
"למה הוא לא הורג את עצמו?
הבן-זונה לא רוצה למות!"

אני יכול לחיות אפילו בתוך מרזבים,
אתם לא מכירים אותי.