כְּמוֹ עֹגֶן בְּסִבְלוֹת גָּעֲשָׁה
גַּם הַגַּלִּים נִבְחָשִׁים בִּסְעָרָה.
קְצֵה נְתִיבִים בְּסוֹף מְעָרָה
שֶׁמֶשׁ כְּבוּיָה לְמֶחֱצָה.
כְּמוֹ גֶּשֶׁם בְּעֹמֶק מִדְבָּרָה
אֲפֹרִים וְקָרִים יְמֵי חֹרֱפְיָה.
הִנֵּה כִּי כֵן לְבָנָה כְּסָהָרָה
תָּאִיץ פְּעִימוֹת כּוֹכָבֶיהָ.
וְהַלַּיְלָה לֹא לַיְלָה
מַדִּירִים שֵׁנָה עָשִׁים.
אֵין מְנוּחָה וְרוּחַ סוֹטֶרֶת
עַל פְּנֵי עוֹבֵר וְשָׁבִים.
כְּמו רֶסֶןֹ בְּפִי דְּהָרָה
עֵת וְהִיא כָּך מְמֲהָרָה,
עַל מִי נִסְמֹךְ הַיּוֹם, מָחָר,
מִי יָסִיר מִתּוֹכֵנוּ דְּאָגָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |