עקבות בחול הרטוב,
ילד קטן עוקב בדריכות,
עקבות בחול הרטוב,
מנסה להתאים צעדו,
לאורך הצעד בחול, לרוחבו,
כף רגלו בתוך עקבות אחרים,
מתרכז, לפני שהגלים ימחקו,
תנועתם לא פוסקת,
השנים עוברות, השביל נמשך,
עקבות, עקבות, סימנים בחול.
הנה אני, רגליי כבר גדולות,
אינן מתאימות לעקבות אחרים,
לרגע עוצר, מרים ראשי,
מביט סביבי, הנה את, אהובתי,
יפה כתמיד, בחיוך נוגה, לצידי.
שנים את הולכת לצידי,
אין זו דרכך, אין זו דרכי,
בסבלנות אינסופית,
בקבלה שקטה של אהבה,
את עדיין לצידי,
מחכה לרגע שארים ראשי.
חש בכפות ילידינו בתוך שלי,
מבטם אליי, שואל לאן,
בכורינו לצידנו גם הוא,
מביט קדימה, אך עדיין אליי,
עדיין, גם אליי,
מביט סביב על חוף המבטחים,
לא שמתי לב,
המונים מרוכזים בחול,
מנסים לעקוב אחר הסימנים שבחול,
אלו שהשאירו קודמיהם,
לא עוצרים, ממשיכים להתקדם,
והגלים בשלהם,
מוחקים עקבות בחול הרטוב.
עומד לא מבין,
איך פספסתי את הים,
את הגלים, הם מוחקים,
ללא רחמים עקבות בחול,
משכיחים זמנים אחרים,
לוחשים, הגיע הזמן,
פרוץ לך שביל משלך,
התווה לך בעצמך את דרכך,
הראה את דרכך לאחרים.
ואת אהובתי, חיכית לי שנים,
שאתעורר, שארים ראשי מהחול,
ניגש אלייך, נושק לפנייך בעדינות,
לעורך הרך, החם, מודה לך, אוהב.
הגיע הזמן, עוד מבט אל הים,
עוד חיבוק, נעזוב את החוף,
נפנה לדרכינו, זו שתהיה שלנו,
משותפת, נחליט עליה יחדיו... |