אכלתי את ה-וופלה
שמעתי את המוזיקה
זה מצב קיים,
בו כולן מזדיינות, אבל לא איתי
דווקא אני רוצה לתת אהבה,
ארוכה ויציבה,
בגוף ובנפש.

שותה את מיץ התפוזים,
הוא טעים נורא, בריא נורא
אני זוכר הלכתי יחף,
וראיתי יותר מדי
וכשהיא הייתה מולי הייתי כמו מטומטם
רציתי לאהוב אותה עד בלי די,
אבל היא אמרה שאני לא מספיק טוב לעולם חומרני

הרי צריך לחיות בצורה כלשהי,
להיות יעילים נורא, לדעת לשרוד בעולם קשה
הרי צריכים להתקדם,
שתהיה הכנסה, שיהיה מעמד,
איש מפתח, דלתות נפתחות לארמונות

כשאני אוהב, היא שואלת -
"מה אתה יכול לתת חוץ מאהבה?"
ואני מביט בה,
והופך דג, דג, דג
אין לי דבר חוץ מזה.