תאכל ילד, לא טעים, לא נורא,
תלעס, תחייך ותבלע,
אל תפגע, חס וחלילה, אל תפגע.
הכינו בשבילך, אל תשאיר,
את הכל תכניס ותבלע,
אל תגיד לא טעים,
תחייך, ותגיד תודה,
זה במיוחד בשבילך,
אל תשכח, תמיד תגיד תודה,
כמובן גם סליחה ובבקשה.

אל תכעיס, אל תכעס, תשתוק,
תבליג, תחייך, תן לדודה חיבוק,
תהיה ילד טוב.

אל תעשה, אל תחזיר,
תפנה למורה.
תעשה, אל תעשה,
תדבר רק כשמותר,
לא עכשיו, לא מתאים, זה מפריע,
הגדולים מדברים, צריכים לעשות, לסיים.
תשחק לבד, בצד, תהיה ילד טוב,
אל תפריע, רק אל תפריע,
הגדולים עסוקים בדברים חשובים.

תצבע בתוך הקווים,
תתאים את הצבעים,
לא, לא ככה, זה לא לפי הכללים.
אל תחלום, זה לא החלום הנכון,
עם חלומות לא הולכים למכולת,
איפה בזמן האחרון ראיתם מכולת?

לא עושה, לא אומר,
משאיר צלחת ריקה,
לא עושה לא אומר,
משחק מרוצה,
אין גלים, לא מטלטל את הסירה,
כן, היא שוקעת, אסור להגיד,
יעלבו, הכינו בשבילי.
לא אומר, לא עושה,
לא עושה, לא טועה,
הולך על בטוח,
לא מעליב, לפעמים מתפרץ,
הרי כמה אפשר?
מתנצל, זה לא אני,
לא יודע מה קורה,
זה נפלט, זה יצא, מתנצל.

מחייך כנוע, לא מעליב,
מופנם, ביישן בפינה, סגור,
לא מדבר או צוחק בקול,
לא רוקד ולא שר,
כפוף, קטוע, קטום,
לא צובע מחוץ לקווים,
לא מערבב צבעים,
לא מעז לחלום, לא מעז לענות,
שלא יכעסו, שיהיו מרוצים,
מביא אתי שלום עולמי,
הכל על כתפיי,
הכל תלוי רק בי,
לא מעליב, מרצה.

משהו בפנים, עמוק, עמוק בפנים,
כתם דיו שחורה, מתפשט,
אוכל מבפנים,
לא רוצה, יותר לא מרצה.
מי שייעלב, ייעלב,
זו הבחירה שלו,
כך תמיד אמרו לי,
בפעמים שהעזתי.
רוצה לאכול כרצוני,
מה שמתאים לי,
גם אם הכנת ולי לא טעים,
גם אם אני הרגשתי, ולך לא התאים.
זה שלי, לא שלך,
בבוקר מול המראה, זה אני,
לא את, לא אתה.
רוצה מעכשיו לחיות את חיי,
יותר אני לא מרצה!

שוב התפרצתי, סליחה...