בתכנית שראיתי בערוץ ההיסטוריה דיברו על המלחמה הקרה. סיפרו שם
שבשיאה, משרד הביטחון האמריקאי העסיק מאות אנשים בתפקיד של
'אסטרטגים גרעיניים'. מטרתם - לתכנן ולבחון את האפשרויות בתוך
מלחמה גרעינית עם ברית המועצות. במילים אחרות, איך יהיה ניתן
לא להשמיד את העולם במצב כה עדין ושברירי.

חשבתי על האנשים שהוצבו במקומות הרגישים ביותר בעולם דאז,
בהמתנה ליום הדין. מול כפתור אדום וזוהר, בבור תת קרקעי קר
וחשוך. החיילים בצוללות הגרעיניות. המטוסים שחגו מסביב לשעון
ברחבי האוקיונוסים, מכילים פצצות השמד מטורפות.

תארו לכם את שגרת חייהם ההזויה. הם צריכים להמשיך ולאכול
ארוחות ערב עם המשפחה, לצאת לבלות, להיאבד תחת ידיהן של מאהבות
בחשיכת הלילה; ובבוקר לחזור לעבודה ולשבת מול כפתור שמסוגל,
בתגובת שרשרת צפויה, להשמיד את הציביליזציה האנושית כולה. כל
מה שהכרת וראית והרחת ושמעת, בהינף יד.

ותחושה מוזרה צמררה בגבי, כי הרי שזו שגרת יומי בכל מקרה.