אני חי בפוסט טראומה שלא קרתה
חרדה קיומית לאחר המוות
תלוי בין שמיים לסדן
צף לי על הזמן.
מחכה לגרר על כביש לצד הדרך
וזה לילה יפה, והשמש מלאה
וזה רגע טוב לשאוף הרגל שנרכש מניקוטין יד ראשונה
כי הלילה אף אחד לא מחפש אותי.
שני פנסים שועטים מהפנייה.
בהתחלה הם גבוהים ואח"כ הם נמוכים
ממהרים לבלוע פסי הפרדה.
ובחריקת בלמים הוא נעצר לידי
הזמנת גרר הוא שואל
אולי אני אומר
אז תתחיל לוותר הוא אומר,
תתחיל לוותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.