הארי השואג, החכם באדם
הלוחש לחופים, וחושף את סודם
המוכן בשם צדק לצאת אל הקרב
גם אם מול הכוונת נמצאים ילדיו
ומצאת חלקת אדמה, שם לנוח בקרב סודות
וילדיך, עודם במסע, איפה זה שהלך בשדות?
איך ויתרת בלב סערה, על מצפן שהוביל אל החוף
והצדק הנמוך, הארצי, התגבש ונהיה למצוף
פזמון:
אבל אבא, אני לא מריר
רק תוהה מה הפעיל את השריר
כי פירות שאכלת בלי די
מקהים לי עכשיו את שיניי
איפה זה שהוביל נוודים חזרה לנתיב הנכון
בו בזמן שנפשו געשה על שפתו של הים התיכון
הגלים הם היו חזקים, על החוף הסתתר הסרטן
וחיכה עם הרבה סבלנות, לאריה שחלם בקטן
שאיבד את אומץ ליבו, לחקור שאלות של מהות
מה משמעות החיים ומי פה מחליט מי ימות?
ואני, גם עליי הם סוגרים, הגלים הגבוהים והים
שבאים להסתיר מעיניי, את סודות החיים ויופיים
המצפן הוא קבור בחולות, האם השארת מפה לאוצר
לא ארא כי אתה עמדי, בראשי, בגופי, בבשר
והדרך קוראת לי לבוא, עוד יגיעו ימים של שמחה
עוד אמשיך לחרוק את שיניי, בשבילי, אבל גם בשבילך |