צרור דפים שחוברו יחדיו
כריכת קרטון, ברקוד בגב
שורות שורות וגם שוליים
מקום לכותרת, סיכותיה שתיים
מחזיקות בה ביחד, מהדקות את נפשה
בלעדיהן נפוצה כל ישותה
פשוטה ללא כל זעקה היא מוגשת
סוד כוחה מגיע מבריה מתרגשת
תוך תוכה יהיה השתפכות משורר
או דפיה, קורבן לשובב שגוזר
והיא נעתרת, "עשה בי זממיך
שפוך חמתך, צא מכליך"
ויש תילקח ברצינות אין לה גבול
בידיו של תלמיד המחפש לו מסלול
ורוצה בקרביה לרכוש השכלה
שתהיה לו הדרך לסיפוק ותהילה
אבל ימיה ספורים, לא אחת היא נשכחת
עם ספרים ישנים באיזו נישה נידחת
יאהבוה לרגע, כשתמלא ייעודה
ואחר תיזרק, תישכח, מנודה.
אבל אין בה שום פחד להיות מיותרת
מוכנה לחזור להיות סתם מחברת
את הכל מקבלת בכניעה, ברצון
אלה חייה, הגשמה ומדרון.
על שום מה הקיום וחיינו בחלד
זולת הסיכוי להיות עזר מנגד
מלאת גאווה על פרויקט שהצליח
איך זכתה לגלם חמורו של משיח |