בשארית הפליטה, בחיי הביצה
ימי האבל מאפילים על ימי הדיצה
מייחלת לשבר, לטוויסט בשגרה
לא יקרה שום דבר, לא יבוא מאורע.

העתיד מתעכב, לא קודר, לא בטוח
לא יראה את פניו, עד תהיי שוב הרוח.
את הבורא, היוצר, התורה.
השקט בחוץ, זה יאוש, לא גזירה.

אז היי החיוך, תמצאי נחמה.
חדלי מצפות לחבלי גאולה
שירי השיר, עלזי בנשימה
את המחוללת, את מארי הבתולה.

וימים עוד יבואו, ועולם על צירו
ינועו מכוח כמיהתך הגדולה
אש וגופרית, אבל גם תפארת
הגלגל עוד ינוע, אל לאן שנקרא.