על חיים שהרסת לי כמעט בלי משים
על זרעים שזרעת בי, זר קוצים יבשים
שהגיעו אליי, בימי שמחתי
ורמסו כל חלקה, טוב חיי או מותי?

בימים של עיצוב של דעת ואופי
אז יעצת לי בלהט את עצת אחיתופל
ומאז נאלם לו שירו של הלב
בזרועות שהבטיחו למגר כל אויב

והייתי בידייך, כלי שרת, אמצעי
להעז ולזעוק את שאת תימנעי
וככה נשלחתי בגפי אלי קרב
לחבק את פחדייך, בן יתום מהוריו

על כל אלה ועוד, על פצעים, צלקות
על שנים שאיבדתי, על ניצחון הספקות
ועל כעס עצור שבפנים מסתתר
שאולי עם השיר הוא סוף סוף, ישתחרר.