ויודע אני שהיום עוד יבוא
והזוהר יגבר על תלאות הר נבו
ותורה שלמדתי ושירה של הלב
תהיה מתיאוריה, לחם מן לרעב

ארץ מובטחת, אדמתך הטובה
עוד אבוא בשערייך למחוזות השלווה
דרכי תתבהר , תבונתי אין דומה לה
תעלה ותפרוץ כמו מים מסלע

מחרון הר סיני ייוולד לו עכבר
וספקות יחלפו כמו סופה במדבר
וקולי שנבלע לו, וכבדות הלשון
יהיו סוד כוחי , כשערות לשמשון

ובינתיים אכה, ולא אתנצל
בכל פעמון שעודו מצלצל
הלילה נמוג, וכמעט אני ער
זה אני או אתה שם בסנה הבוער?