אני לא מעז לגעת בעצב החשוף
אבל אני רוצה, ממש רוצה
והוא קורא לי,
תביט בי מקרוב:

תראה את הקמטים שלי אבל גם את הגומות
את העיניים הטובות והצלולות, אבל גם את הפחד המשתק
ואת השקט הנסתר, השלווה,
גם היא כאן בעצב החשוף

אז אני מתקרב לאט לאט
מתגנב צעד אחר צעד
מילה אחר מילה
אבל רק ליד ומסביב ולשנייה אחת חולפת
הכאב מפחיד מדי

והמילים,
מקושטות ומחופשות
בחרוזים או בשנינויות
או מתחבאות מאחורי דימויים
כל כך צבעוני אבל כל כך רחוק

אני עדיין לא מעז לגעת בעצב החשוף