אחרי עשרים שנה        
אני אותו הנער
עמוק בתוך לבי
אותה פגיעות וצער

אמנם חלפו שנים  
מאז הלב נקבר      
אבל שומר התל                                
איתן כמו מדבר                            

לא נם ולא ישן
למרות שאין כבר צורך
אינו מביט לשביל
הנפקח לו כבר לאורך

הנדר הקדמון
מגן נפשי המר
הפך עם שוך קרבות
לסרח מיותר

אני עוד משלם
על מה שאז החלטת
עת צל של מפלצות
נכנס לך הביתה.

על אף כל זאת ילדי
אל נא תכה על חטא
ניסית עד שלא
יכולת עוד לשאת

הגיע זמן לנדור
נדר משופר
תצא, תרוץ, תיפול
תפרוץ את המבצר

תשלח יד ארוכה
עד שתלמד לגעת
זה כבר קרוב, ילדי
השיר ששרת פעם