[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אישה:
אני לא רוצה לקום מהמיטה, ואני לא רוצה לעשות שום דבר.
ואני לא אוהבת אותך. אז אתה יכול לקחת את הקפה המזדיין שלך
ולעוף מפה.
תשאיר אותי לבד. אני רוצה להיות לבד. אתה שומע אותי, חלאה? אני
לא רוצה אותך בבית שלי.
אני לא רוצה לשתות.
אני לא רוצה לאכול ואני ממש ממש לא רוצה אותך.
היה לי טוב עד לפני כמה דקות. הייתי חצי ישנה. אתה לא מבין כמה
זה כואב להתעורר ולגלות שאתה עדיין כאן. ולחשוב שפעם בכיתי
כשעזבת.
היה לי חלום שגם אני עוזבת, אתה יודע? כמוך. לחפש הרפתקאות.
טיילתי ביער ירוק והייתה שם אישה. יפייפיה. כמו בציורים שפעם
רצית לקנות.
אני לא רוצה לקום מהמיטה ואני לא רוצה לעשות שום דבר. ואני לא
אוהבת אותך. אז אתה באמת מוזמן ללכת. אתה מקשיב לי? אתה מוכן
להפסיק לכתוב לרגע?
טוב לי כאן. ממש כאן. אני אמות כאן, אתה תראה. אני אגווע כאן
לאט לאט. שלא תחשוב שאתה הרגת אותי, לא. זאת התאבדות.
היא נישקה אותי. האישה בחלום. היא הייתה נימפה, ככה היא לחשה
לי. והיא ליטפה את השיער שלי והמשיכה לנשק אותי, עד שנחנקתי.
אני נחנקתי וכל היער בא ונגע בי וקרע ממני את הבגדים. היא
נישקה אותי. אתה מוכן להפסיק לכתוב לרגע?!
זה קפה מגעיל ממש. אתה לא יודע להכין קפה.
אני לא רוצה לעשות כלום. ואני גם לא רוצה להשאר כאן. אבל אני
באמת מאוד עייפה.
באמת.
אולי תקרא לי סיפור? משהו מצחיק של גוגול. כמו פעם. אתה תוכל
להפשיט ממני בגד בסוף כל עמוד וכשאני אהיה עירומה לגמרי הסיפור
יסתיים.
(הפסקה)
לפעמים אני רוצה שתמות. הגופה שלך תהיה כאן על הרצפה והריח
יתחזק ויתחזק עד שאני לא אוכל יותר להתעלם מהנוכחות שלך בחדר
הזה ואני אחנק.
לפעמים אני רוצה למות. אתה תבכה עלי אם אני אמות?
אתה לא בוכה מכלום.
אני לא אוהבת אותך. באמת שלא.
באמת.
אתה פשוט נראת לי כמו רעיון מעניין פעם.
אתה גם לא פגעת בי אף פעם. ממש לא. אז בכיתי פה ושם, אני בוכה
משטויות. באמת שטויות. אתה יכולת ללכת ולחזור כאילו אני איזה
ספר שמפסיקים באמצע וחוזרים אליו שנה אחר כך כשלא מוצאים משהו
טוב לקרוא.
אתה באמת חלאה. אתה צריך להרחיק את עצמך מהחברה, אתה יודע?
להתבודד באיזו עיירה קטנה ב...לא יודעת איפה, אתה תמיד מוצא
הרי מקומות לישון בהם. או שפשוט תתאבד ותחסוך כמה דמעות לצעצוע
הבא שלך.
בחיים שלי לא הייתי כל כך עייפה. אתה מעייף אותי. והקפה שלך
ממש לא עוזר. אני לא יכולה לישון מספיק, השינה רק מעייפת אותי.
אתה מוכן, בבקשה, לקחת מכאן את הקפה המזדיין שלך, לארוז את
הדברים שלך, ולעזוב?
רוצה לשמוע מה היא עשתה לי? האישה בחלום? היא עשתה לי את כל מה
שאתה עשית לכל אישה אי פעם. היא השאירה אותי מדממת על הרצפה
הקרה. אתה לא מבין איזה כאב זה להתעורר ולהיות כלואה כאן בין
השמיכות האלה.
אם היית גבר היית בא לכאן ומכריח אותי לצאת.
(הפסקה)
תיגע בי.
תיגע בי! בוא לכאן ותיגע בי למען השם! תקרע ממני את הכל!! אני
רוצה שתהרוג אותי כשאני חיה, לא כשאני ישנה במיטה שלי שפעם
הייתה מקום טוב. שפעם ריפאה אותי. גם אתה פעם ריפאת אותי,
מחלה.
אתה מוכן, בבקשה, להפסיק לכתוב את המחזה המזדיין שלך ולהסתכל
לי בעיניים פעם אחת?
אתה מוכן בבקשה להפסיק לכתוב?
אני לא זזה מילימטר בשבילך. אתה תבוא לכאן ואתה.. אתה מוכן
להפסיק לכתוב את המחזה המזדיין שלך?!
תפסיק לכתוב!
תפסיק לכתוב!
תפסיק לכ







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש ימים שהשינה
יפה להם...







פיני גרשון,
מובטל ששוקל
לעשות הסבה
מקצועית לסטלן!


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/17 18:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערן כהן אבידן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה