תנו לו צ'אנס לשמוח, לזרוח, לשכוח, לצרוח את הלב
מנסה לשיר בשביל שמישהו ישמע, בשביל שמישהו יתאהב,
שמישהו יתן ת'הזדמנות הראשונה, משם הוא כבר יסתדר לבד
אבל בנתיים רק צריך שתקשיבו, רק צריך שתתנו לו איזו יד,

נכון הוא לא צביקה הדר לא בנאי, לא אביתר ולא טוביה צפיר,
אבל הוא מרגיש כמו כל העולם כשהוא שר, לא מרגיש כמו אוויר,
לא מרגיש את החרא כשהוא צועק ת'מילים, אחת שתיים שלוש ועולים
לשידור, אין פיגור, אין חיסור, רק טיהור, אין האשמות ואין
רגשות רעים.


אבל אני שר (הוא שר)
מהלב (זה כואב)
מהלב (מתאכזב)
מהלב (Sing with me for the years)  
אבל אני שר (Sing)
מהלב (הוא רעב)
מהלב (לא אוהב)
מהלב.

נאבק בכוחות הפנימיים ונחנק מחוסר ביטחון עצמי,
נושם לעצמו מילים ומוציא את הצליל והתווים,
אין שום מחמאות מסביבו ומה שיש הוא לא מפנים,
מנסה לאסוף את עצמו אחרי כל פעם שהוא מכשיל לעצמו ת'הישגים.

גדל לבד בגבעתיים, הכל בכוחות עצמו,
שומע ראפ ישראלי כאילו אמריקה זה פה,
כותב למגירה כי רק היא לא תצחק,
משחק אותה קשוח אבל מרגיש כמו אבק.
המשחק מתחיל כשהוא צוחק
נגמר כשהוא מוחק
את כל מה שכתב כי אחרת זה הורג
כל ניסיון אחר לבנות שיר מההתחלה,
אבל עכשיו כולם דממה, ביג עמוס על הבמה.

אבל אני שר (הוא שר)
מהלב (זה כואב)
מהלב (מתאכזב)
מהלב (Sing with me for the years)  
אבל אני שר (Sing)
מהלב (הוא רעב)
מהלב (לא אוהב)
מהלב.

צועק בשקט על קירות שלא יביך את השכנים
מדרדר בלימודים כי המוח במקומות אחרים
קולות של אנשים מפגרים אומרים לו לוותר
אבל היום הוא כאן כדי להישאר.

אין לו קול של זמיר, הוא לא שלום חנוך
והוא לא יודע לכתוב ולשיר מדהים כמו יוני פאקינג בלוך
מרגיש כמו שרוך קשור לנעל של העצבים והאכזבות
אז תנו לו צ'אנס היום שירגיש שיש לו בשביל מה לחיות.