חיי נפרמים אל מול עיניי,
נטווים מחדש.
דרכי נפרצת, נסללת,
שנים של כאב משנות צורתן,
זה הכול בראש, הם אמרו לי.

שיעורים שעברתי ארוזים בילקוטי,
אספתי אותם בדרכי,
ארזתי בקפידה.

מאסתי בכבלים ושרשראות,
באותם רציפים ישנים,
מתבונן באניות הזרים יוצאות לעבר הימים,
לקראת יבשות חדשות,
עמים וסיפורים.

עיניי נשואות לעבר חיים חדשים,
לעבר אתגרים, יעדים ומטרות.
סקרנות מחודשת וצימאון אדיר,
לחוש, להרגיש, לחוות, להתרגש,
לגלות, להתנסות ומעל לכל לאהוב.

לחיות כל רגע כאילו הוא הראשון,
כאילו הוא האחרון,
כאילו הוא היחיד שהיה, הווה ויהיה.

לכתוב, לספר, לצעוק ולהודיע,
לכולם, למי שירצה,
שיפליג עם חלומותיי,
עם מילותיי,
למי שירצה איתי להגיע,
לפסגות חדשות שרק ממתינות.

אהוביי, אוהביי,
מזמין אתכם, בואו, חפשו אותי,
תמצאו אותי שם!