עייפתי מהזמן העצל שזוחל בנתיב הצהוב
ללא כלום כמעט
מתנחשל בלולאות נחש את השדות
המצהיבים בנחושת דבש מתפשט
כמו קורי עכביש על פני הנפש
ששחטו עד מוות
ולא נותרה טיפת חיים אחת ממארת
לעולם כזה, ל-מה שבתוכו
עייפתי מלנסות להתנצל על דברים
שאין לי סיבה להתנצל עליהם
וכל הימים הריקים החשוכים
השטוחים כראי, שלא רואים בהם דבר
מלבד את צללית השמיים
והם ריקים
עייפתי מלבוא וללכת ולחזור
ולגלות ששום-דבר לא משתנה,
לא משנה, לא מחזיר הדים,
לא משנה זוויות
טמון באותה מלכודת דבש, מלכודת פתיים
מלכודת בה הנמלים אוכלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.