במרווח בו שוכנת השתיקה,
מקומה של האהבה,
האם ובתה, יושבות,
שותקות זו עם זו,
האב ובנו, יושבים,
שותקים זה עם זה,
זוגות אוהבים, דוממים.

במרווח הנגיעה,
זו שלא נגעה,
בחיבוק שלא ניתן,
בליטוף שלא הרגיע,
במילת האהבים שלא נאמרה,
שם במרווח חיה אהבה.
עדיין שם,
פועמת, נושמת,
תלויה באוויר, מרחפת, מחכה.

חושבים שהיא מתה,
היא לא, היא לא,
היא חיה, סבלנית,
למודת לקחי החיים,
ממתינה, היא לעולם לא נחפזת,
מחכה לרגע המתאים,
זה שבין הכעסים,
לרגע שבין העומסים,
לרגע של רצון טוב,
ריצוי של הבריות.

חבל, כל כך חבל,
היא מפוחדת וטועה,
טעותה נוראית, חמורה.
כל רגע מתאים למעשה של אהבה,
למגע, ליטוף, תצוגה של חיבה
מילה אדיבה, נדיבה,
מחממת ונעימה, מרגיעה,
שתביא מעט שלווה,
תמלא את המרווח,
באהבה יציבה,
מקור לצמיחה ישנה חדשה,
עם קצת אומץ ואמונה...