|
אֶחֱשֶׁה עַד אוֹר הַבֹּקֶר
וְאַגִּידָה בּוֹ בשורה.
עַתָּה אֵלְכָה וְאָבוֹאָה
עַד שפתי הַנְּהָרָה.
תַּחַת שֱׁאֶלָתִי אֶת הַנָּהָר
עַד יָפוּחַ זֶה הַיּוֹם,
אבשר כִּי בַּת הַנֶּחָמָה
הִתְנַחֲלָה עַד תֹּם.
בְּחַבְלֵי אַהֲבָה אֶמְשְׁכֵם
עד לְחֵיהֶם יֻסְמְקוּ.
לֹא אֶנְאַם מִלִּים
וְהֵם לֹא יְשָׁרְתוּנִי.
כָּל בִּקַּשְׁתִּי הַנֶּחָמָה
וְאֶתְּנָה בְּתוֹכָהּ הבשורה.
עַד בֹּקֶר אוֹר אֶתְוַדֶּה
וְאֲסַלְּקָה שינאה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |
|
|
אני אוהב את
ההומור שלי כמו
הקפה שלי:
שחור.
על שואה.
(ג'ונסון
מתפייט) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.