[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
סיפור על שנאה ואור

מטריקס היה ילד קטן שניגן על מנדולינה
והפך לאייקון עולמי על גיטרה
במסרים חתרניים אנטי-שמרניים, אנטי-קפיטליסטיים
הוא עדיין מנגן על גיטרה,
אתם יכולים לראות הופעה שלו בברבי, אם תרצו,
אם בא לכם
הוא מנגן בסלון הרחב שלי,
ליד המכונית שלי תוצרת חוץ,
במוסך
כשאני שותה קולה סינית ואוכל סושי אמריקאי
ולידי בלונדינית דרום-אפריקאית, וכושית שוודית
ואני מלווה את נגינתו בחצוצרה בוואדי,
ויש לי מאהב בחדר הסמוך,
שמזיין את אשתי, ולא אכפת לי,
אני דווקא אוהב שהוא מזיין אותה,
כי אני לא יכול לזיין אותה בעצמי, עומד לי רק ממכוניות
אני מסניף שורות קוק, אבל לא שורות, אלא זיגזג
וכשאני רוצה לחתוך לחם אני אומר לסכין -
"שתהיי לי סכין", והיא מסכימה,
ואני חותך את הלחם כדי לפרוס אותו,
כדי לאכול אותו, עם טונה ומלפפונים חמוצים
אבל שלא יעלו לכם רעיונות לראש,
ואל תגידו לילה.



זו המסיבה שלי,
ואני אפליץ אם בא לי...
אפליץ אם בא לי...

ברוכים הבאים למעבדה של דקסטר,
כאן תמצאו את כל השיטות הכי חד-ש-ניות,
לדפוק לעצמכם את המוח
נתחיל בקטנה - כוס משקה
זו כוס משקה המכילה נוזל אלכוהולי,
היא דופקת את המוח בעדינות, אך בהתמדה,
תוך כדי חיסול תאי מוח,
שתהליך זה גורם לתחושת עו-נג אצל בעל החיים הנוטל אותה,
המכונה אדם
אך האדם ההרסני כלפי עצמו לא מסתפק בדברים כגון אלה,
ולכן רקח במעבדתי את הסמים הכימיקלים,
ביניהן קוק והרואין, ול-ס-ד, ואקסטזי,
ועוד כל מיני זבלים עם שמות מאוד אקזוטיים,
כדי לחרפן את עצמו טו-ט-לית
וכל זה בברכתם של פורעי החוק, המכונים העולם התחתון,
ושומרי החוק, המכונים ממשלה ומשטרה
אבל בינינו, מה זה חוק?
זה כמו להגיד תודה בבקשה סליחה,
זה מנומס, אבל לא חייבים.



רדיו סטראו בלי יכולת לזוז מהספה
התקרה גבוהה-גבוהה, ולא מגיעים לרצפה
לא מגיעים לרצפה, כי הרצפה נמוכה-נמוכה מהמיטה
תלויים על בלימה בין תקרה לרצפה,
כמו רפסודה על גלים בין שמיים למעמקים.



תני לזמן - זמן
אפילו שהינו זמן,
בהווייתו שלו

ותמזגי מעט מאוד תמצית פטל לכוס,
ואז תמזגי על זה מים קרים מינרלים,
תשימי קרח,
תערבבי קלות, ותשתי,
נשמה
אני אוהב אותך נורא.



ריקי שמה בגדים בארגז,
היא עוברת לגור במרכז
איפה ש-כל ההומואים, והנרקומנים,
והזונות,
ומלקקות השטיחים, ואוכלי הבננות

אבל אני,
אני לא עוזב את תל-אביב,
אני אוכל גויבות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,


עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.





ארד עזמוביץ.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/3/17 12:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה