קלייד הרים את הכדור לחבטה, וחבט,
הכדור הירוק חצה את המגרש לאורך,
ובוני חבטה בו במרץ ובריכוז,
תוך שהיא שומרת על תנועת רגליים גמישות
הכדור פגע במצחו של קלייד, שנפל על המשטח הירוק,
ורייר בצחוק מטורף
"קלייד, מה קרה לך, קלייד? למה אתה ככה?"
הוא קם וניסה מתנודד להרים לחבטה,
הוא חבט, אבל הכדור עף גבוה ויצא מגדרות המגרש,
אל שאריות המגרשים האחרים
בוני הביטה בו נדהמת ומשועשעת,
"זה לא ככה," אמר קלייד, "זו רק תקופה,"
הוא פנה הצידה לצד המגרש והסניף שורת קוק,
על קלף בעזרת קשית
"עכשיו זה יהיה בסדר," הוא אמר מצחקק,
והרים את הכדור לחבטה,
אבל במקום לחבוט בכדור, חבט בראשו
בוני הביטה בו נדהמת, עדיין בעמדת חבטה נגדית,
והוא צחק לעצמו ונגע בראשו, מראשו זלג דם
"זה כלום," אמר לבוני, "רק מכה קטנה, הנה אני משחק,"
הוא הרים לחבטה, ובמקום לחבוט עיניו עקבו אחרי הכדור,
עולה ויורד, וזהו
הוא עמד קפוא, ואז ניסה להזיז את ידו הימנית, היא לא זזה
"טוב, אני חושב שאני אתן חבטה אחרת," הוא אמר,
הרים את הכדור הירוק בידו השמאלית, וזרק אותו אל בוני
בוני נתנה לו ליפול לידה בלי לנסות לחבוט בו
"ככה לא משחקים, קלייד, מה קרה לך? למה אתה ככה?"
"אני חושב שאני אעשן משהו," אמר קלייד,
ופנה לעבר צד המגרש והסיגריות.
בוני ציפתה מאוד לשיחת החיזור של קלייד
הוא היה מקסים ומפנק, וידע לדבר בשנינות שופעת
כשהוא צלצל, היא ענתה
"הלו?"
"אה... שלום. בואי."
"קרה משהו, קלייד? למה אתה ככה?"
"לא, הכול בסדר... בואי."
"מה נשמע?"
"בסדר,"
"מה אתה עושה?"
"כלום,"
היא שתקה,
"למה את שותקת, בואי,"
"טוב, ביי," |