[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עפרי סולומון
/
סיגליות

היא מחייכת כל פעם שהיא שומעת את רחש הנייר הנדחף תחת הדלת,
היא יודעת שהגיעה השעה. הבית הריק מעצים את תקתוק השעון
העצבני. היא תמיד ישובה על הספה המשולשת, באמצע, עם הגב לפלדלת
הגדולה החוסמת את הכניסה. מאמינה שאם תסתכל אל עבר החריץ
הזהוב, המזל ישתבש והמעטפה לה מחכה, תתעכב מלבוא. שוב רחש
הנייר השתלט על תקתוק השעון והחיוך אותו מנסה להשאיר
מינימליסטי, כאילו ישנה מצלמה הבוחנת את תגובתה, גדל יתר על
המידה. היא מחכה כמה שניות, כדי לא ליצור אי נעימות וכדי
להשאיר את הסקרנות במקום, שלא תהרוג בטעות את החתול. היא
מתרוממת מהספה, באלגנטיות אופיינית, ומרימה את המעטפה. קודם
כל, מריחה. ריח קצת מוכר, אך היא עוד לא הצליחה להבין מהיכן.
היא מניחה את המעטפה על השיש, מנסה לדחות את ההנאה, שלא
תסתיים. מוזגת לעצמה כוס יין, מניחה את המחט על התקליט
ומתיישבת חזרה על הספה. היא פותחת בעדינות, מבלי לקרוע אף לא
חתיכה מהנייר ושולפת את המכתב. המילים שלו מלטפות את גופה,
מכניסות עוד אוויר לחלל הריאות. היא מאוהבת, היא יודעת שהוא
האחד אך כל כך מפחדת מהיום שידפוק בדלת. כבר שנים שהיא מקבלת
את המעטפה, כל שבוע, בדיוק באותה השעה. כשהזקן המוזנח עוד
בעבודה, כשכל הילדים כבר במיטותיהם, דווקא אז הוא יודע, לעלות
את החיוך החצוף על פניה. מיד אחרי המכתב, עם האווירה של האישה
האהובה, מחבקת את עצמה במים חמים באמבטיה. כשהיא יוצאת, הזקן
המוזנח כבר על הספה, היא לובשת מיד את הפיג'מה הישנה, זאת שכתם
פסטה עוד מונח על השרוול וקצה המכנס פרום. הוא מסתכל עליה,
מחפש את עיניה והיא זורקת לו את השאלה הנחוצה "איך היה
בעבודה?" הוא מכחכח בגרונו על מנת לענות ובין המילים היא כבר
עזבה, עלתה לחדרה וסגרה את הדלת. הוא הולך לחדר העבודה, מוציא
מהמגירה את הדפים היפים, מתיז מעט בושם, זה שנהג להתיז על עצמו
כשעוד התקרבה להריח אותו בעצמה, כותב את המילים שרצה להגיד,
אילו הייתה מקשיבה. הוא יודע שיש לו אותה, כקוראת, כסקרנית,
כמאהבת, אבל בתור בעלה, מאסה בו מזמן, עכשיו הוא האדם המושלם,
המאוהב בדמויות, כותב ונעלם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם כל העולם על
הכתפיים של
אטלס, אז על מה
הוא עומד?


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/17 8:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עפרי סולומון

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה