אני יודע איך לפגוע, אני יודע איך לרפא
אני יודע מתי לגעת, ואני יודע איך לגעת
אם לעשות הרבה או לעשות יותר מדי

עמוק אני בוכה, אין דרך לשרוד
אין משמעות לחיים אם לא יודעים לחיות

אני מרגיש ישנוני, אני מרגיש מפוחד,
אני מרגיש מוכן ועדיין לא מוכן.

כשמצאתי אותך הלכתי כי הייתה נעימה,
שמישהו רקד לקולה
ואת בדרך, שומעת אותי קורא,
ואת חולמת, נותנת לי ליפול

מתוך העיוורון אני רואה אותך בצללים
מחכה לסימן כשהגאות עולה גבוה וגבוה

אני בלילה בודד,
זוחל אבל כבר לא,
אומר שלום, שלום

את שומעת אותי קורא,
את שומעת,
ובחלומי את נותנת לי ליפול,
בחלומי

זה שלום מכובד,
עוזב בחוסר-שפיות.

אתה הולך בקור הזה,
קפוא בתוך צבע החלון הזמן המצייר
הלבן דוהה לתוך שריטות עמוקות
זה לא אומר לי כלום
מוזיקה נובלת,
מציירת קלסרים של חידלון בזמן הזוחל
מקשקשת חרש עפרונות של שקט
מחזירה בבואה של עדיין מרחק
זה לא אומר לי כלום
אין לזה משמעות עבורי.

אדוני?
אדוני?
אדוני?
לא חשוב...