והגיתי בך יומם ולילה,
את, שהולכתיני אל נווה מדבר,
אל מחוזות נפש, ראויים מסיר הבשר.
שהוצאתיני מעבדות לחירות,
סימנת לי אבני דרך, להבין ולצמוח,
בעדינות ורגישות, ללא שמץ מרות,
חמדתי, יפת הלב, הנשמה והמוח.
שבילים סללת לי לפסוע, אחוזי ידיים,
אורחות חיים, שלל צבעים וריחות פריחה,
הייפלא, כי נפשי אלייך הוֹמִיָּה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.