|
תגידו לי מה אני אעשה
ביום סגרירי זה
בו קראתי את הסיפור שאינו נגמר
ובכל זאת הוא נגמר
אין לי מה לעשות עוד
רק להיתקע בתוך עליית גג
ולחכות שאשאב לעולם קסום
וארכב על דרקון
אציל נסיכה מפני הכלום הגדול
בכל זאת זה לא יום העצמאות האמריקאי
ואני לא אוכל עוף מטוגן
אני גם לא שותה בירה,
ולא מפצח גרעינים
ואין לי פיסטוקים להאכיל את הגוזלים
אז אני רק יושב לי, יושב ומחכה
הגשם יורד לתוך עיניי וצולל
ואני בצוללת צהובה עם כל החיפושיות
על ג'וד הן שרות
אין לי שיר לשיר בעצמי
כי אין לי למי לשיר
במקום זה אני מהמהם לעצמי
מממ... מממ... |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.